Publication

4/25/2018

ברלין חובשת כיפה

ברלין חובשת כיפה – זה המוטו שינחה אלפי יהודים ב"מצעד הכיפות" שייערך הערב בברלין. הרוח שתנשב בצעדה תשאף לחזק את הרגשת הביטחון של הקהילה היהודית בגרמניה, ולאפשר להם להסתובב בכיפה בחופשיות ובלי כל פחד. ולא רק הקהילה היהודית תצעד בגאון, אלא לצידם יצעדו אלפי תומכים מכל הדתות כשכיפה לראשם כאות סולידריות. למי הצעדה הזו מועילה? את מי היא משרתת? בסיום מפגן הכיפות המרשים לצד אבטחה כבדה של שוטרים, מיהם האנשים שישלחו את ילדיהם האהובים עטויי סממנים יהודיים למרחב הציבורי?

איני בעד הצעדה ואיני נגדה, איני פוסק אם לחבוש כיפה או להסתירה, אני רק מצביע על שורש עמוק יותר, שמוטב שנתבונן בו ונחקור אותו. תופעת האנטישמיות חיה ובועטת. היא מתפתחת בצעדי ענק מיום ליום, ובלי חקירה והבנת הסיבה השורשית שלה, התהלוכות הן בגדר קישוט יפה ותו לא. הן לא יניבו אף תוצאה רצויה, פרט לפרנסת המארגנים והפוליטיקאים שידם על העליונה.

לכן, מומלץ ליהודים בגרמניה להסתיר את יהדותם, להסתתר בעצמם ולהישמר מכל פגע. אין כל סיבה או צידוק להתבלט בסממן יהודי מובהק, ואין כל סיבה להחשיב בטעות את ברלין כמקום מקלט ליהודים. לצערי הרב, שוב ושוב נדרש ממני להזהיר שלא יהיה ליהודים מקלט באף מקום ברחבי העולם – גם לא באיים נידחים באוקיינוס השקט. למה? כפי שכתוב בספר הזוהר, כל הצרות הבאות על היהודים מטרתן לכוון אותם למילוי תפקידם, למימוש תיקונם. ומה התיקון? להתחבר ולחבר.

בעולם הגלובלי, כשכולנו קשורים זה לזה בקשר פנימי הדוק, דווקא החיבור בין היהודים – מעל טבעם האגואיסטי המתגבר – מעורר כוח חיובי אדיר שמופץ באנושות כולה. לעומת זאת, כשאנו זונחים את המשימה להיות כ"איש אחד בלב אחד", אומות העולם קמות עלינו לכלותינו. ממעמקי רשת הקשר הפנימית הן חשות את אי-מילוי תפקידנו, ובטבעיות הן דורשות את המגיע להן. בטח שמעתם או נתקלתם בתופעה ההזויה של אנשים שמימיהם לא פגשו יהודים אבל למרות זאת יוצאים בפומבי בקריאות נאצה כלפינו. הם רק ביטוי מזערי לדרישת אומות העולם כלפי העם היהודי. כשהאנושות אינה נענית מצידנו, אינה זוכה באוצר הטמון ביחסים בינינו, היא לוחצת עלינו ואז, כתוצאה מכך, אנו מתלכדים באופן מלאכותי. בשפה אקדמית נכנה את היחס העוין בשם "אנטישמיות".

במילים אחרות: העולם מבקש מאיתנו להתחבר ולממש בינינו את הכלל "ואהבת לרעך כמוך" – כלל גדול בתורה שכולל את הכוח העליון, כוח האהבה והנתינה. את הרצון להכתיר אותו מעלינו, לפעול באהבת הזולת כמוהו ולהיות טובים ומיטיבים בדומה לכוח העליון – מסמלת הכיפה. ולמה אנו חובשים אותה לראשנו? סמל נוסף, תזכורת לכוון כל מחשבה ומחשבה לטובת הזולת. בואו נצעד יחד למהלך חברתי כזה.

Media Downloads

Article TextDOCX